Nikkur
Nikkur is the process of making an animal kosher by removing chelev and the gid hanasheh. The basis for this practice is Leviticus 7:23, "You shall not eat of any fatty suet, whether from cattle, sheep, or goats."
It is much easier to perform nikkur on the front part of the animal. It is also easier to perform on non-domestic animals such as deer as the chelev does not need to be removed from such animals.
Since it is difficult to perform nikkur on the hind part of domestic animals, the entire hind part is usually sold to the non-Jewish market in Ashkenazi Jewish communities. However, among Yemenite Jews, nikkur on the hind part of the animal is still practised. This tradition goes back for centuries. While many Muslims today do accept food from People of the Book based on the Quranic precept, not all Muslim communities accept Kosher-slaughtered meat, including those hindquarters, as halal; communities that do not accept it include many on the Indian subcontinent. On the other hand, in countries like Israel, specially trained men are hired to prepare the hindquarters for sale as kosher.
Translated texts on ''Nikkur''
The following document, translated here from the original Hebrew, has been the basis for ritual slaughterers in Yemen when excising the fatty tissue known as chelev from the butchered animal, in accordance with a biblical injunction in Leviticus 3:3–4.Hilchot Nikkur - by Rabbi Yehuda Sa'adi
Insomuch that I have seen in this, our orphaned generation, all of us groping like blind men to find the suet and its places, and its removal by excision, which of these are to be judged strictly, and which of them are to be judged leniently; as also the removal of the sinew , and the membranes, as also the "threads" which are forbidden under the category of "suet," my heart has, , taken it upon itself to write what I have known about them, perchance those seeing my writing will give answer and show me the way of truth, and cause me to understand where I may have erred.
All of the exponents of our laws whom I have known agree to one opinion, that there are three fatty tissues which, , men would become liable to extirpation, and they are that which men offer to God . They are the suet which lies upon the innards, and the suet which is upon the kidneys, and the suet which is upon the flanks. The suet which is upon the innards is that which is spread as a blanket over the inner ruminant stomach, which includes that which is upon the omasum and the reticulum. That which is upon the kidneys is as it is implied, whose place is known; while that which is upon the flanks is that which is below the kidneys towards the hind side of the animal, attached to the fat of the kidneys, and which is Tarba de-Aqlivusta, where the joint of the hind legs is located, and which is the suet at the root of the thighs from within. Thus is it written by Maimonides, and by Rabbi Yitzhak Alfasi, as also the author of Halachot Gedolot. Included in this is the suet which to its side, spreading itself upon the flanks at both sides of the animal.
As for the meaning of "Aqlivusta," Rashi has explained the small bone lying on that bone which, , is called hanche, and connected to the vertebrae of the tail . But Rabbi Yitzhak Alfasi explained that bone which holds fast all the bones, while the Kol Bo has written Rashi's explanation under his name. Yet, the Sefer Mitzvot Gedolot has written the prohibitive command # 138, Tarba de-Aqlivusta: Rashi has explained the Qaliboseth as being the small bone lying on that bone which is called hanche, and connected to the vertebrae of the tail from above, upon which there is suet beneath the loin, and which is among that suet found on the flanks.
Now these are the words used by Rabbi A. of Meitze: "Near the tail can be found the fat of the sheep's tail, upon which is the suet of the Qaliboseth, and that same suet and fat of the sheep's tail cling one to another, etc." But in Sheiltot of Rabbi Ahai Gaon, and in Halachot Gedolot, they have written: "The suet which is upon the flanks is the suet of the Qaliboseth, where the hind legs attach themselves." Likewise has Maimonides, of blessed memory, written: " the suet which is at the joints of the hind legs from within." Yet, in Sefer Hazikkaron, he explained Tarba de-Aqlivusta as the place where the thighs are attached, etc., while in an Arabic commentary on the laws governing Ritual Slaughter that Qaliboseth "al-falakh."
Now what we have received as being the way to surgically remove all fatty tissue : After undressing the animal, they tear away the outer ruminant stomach from the hind legs unto the chest-wall cavity, and they take out the inner stomach, and remove, in its entirety, the blanket-like covering which is spread out over it. And they take special precautions over the thin suet which is connected to the large intestines, which is at the end of , the "coils of the ileum", near the place where he excretes excrement, which, on the one side, the "suet of the innards" is attached, while on the other side, the fat of the kanoh. That suet which lies next to it is the suet of the small intestines, which is prohibited according to the Geonim, of blessed memory. They take precaution, likewise, over that side which clings somewhat unto the ileum, surgically removing all of it thoroughly. They also take precaution to remove all of the suet that is found upon the abomasum externally, which is known as the ḥūmṣā, until nothing remains of it. Moreover, they take away the suet which is inside the abomasum, from within, which distinctively adheres itself to the abomasum. Yet, that which is not spread out like a blanket is that which is permitted, it being that which is ritually clean, and it is called bar ḥūmṣā. Now that which is spread over the omasum like a blanket is forbidden, which is an even layer of fat covered with a membrane and easily peeled, and which happens to be included among the "suet which lies upon the innards." Now they scrape away from the intestine which comes out of the abomasum for the space of about a cubit, it also being the suet of the small intestines which is prohibited according to , and Rabbi Yitzhak Alfasi, seeing that it is a close neighbour to the suet which lies upon the innards. Afterwards, they take out all of the entrails, and the inner ruminant stomach, as well as the liver, aside from the mesentery, for he still needs to clean it from the suet which is upon it. Afterwards, they peel away all of that lining membrane which is upon the flanks, which is forbidden on account of suet. They are scrupulous about its removal that nothing remains of it. The beginning of its place is from where there is the white which is in the centre of the diaphragm , extending downwards unto the thighs running width-wise along all the flanks, unto the spinal column. They remove it with the suet that lies upon it which is situate at the end of the thighs and which lies upon that flesh which is beneath the loins, which is called "lonbel" in the foreign, language and mutemaziqah in Arabic. Now this suet is categorically included among the suet which lies upon the flanks.
Afterwards, they pull out the five "threads" that are upon the flanks, these being three on the right side and two on the left. The three on the right side, each one branches off into two separate , while the two on the left side, each one of them branches off into three separate , while one of its heads is attached to the spinal column, and they are called the "threads that are in the hip," the "threads of the walls ," and the "threads that are upon the flanks," their prohibition being on account of suet. Now if they are pulled off while they are still warm, they can be pulled off altogether. However, if they have become cold, they can no longer be pulled off, and one must then poke around after them. Afterwards, they rend with a knife the thin membrane that is conspicuously located upon the two sides of the spinal column, beneath the loins and extending as far as the ribs. It is the place that appears to the eyesight as a whitish colour by the light of the sun or by the light of a candle from the hind side of the animal, and which can be seen on its inside, and where there is no flesh that lies upon it. After the membrane has been rent, they remove the fat that is beneath it, extending down as far as the fat that lies beneath that same suet, it being that which divides between the hide of the animal and the said suet, and it is permitted. Now he removes this suet from the spinal column, its length extending from beneath the loins all the way up to the ribs; while its breadth extending until it becomes covered over in flesh, and once it has been covered over in flesh, . They scrape away the suet that is upon the spinal column from within, where lies the flesh of the loins which is called mutemaziqah, and they excise the mutemaziqah, all of the fat that lies upon it externally. Then they dislodge the fat of the kidneys from the place of its attachment on the spine, above the diaphragm , towards the side of the animal's loins, surgically removing all suet beneath it, or else they remove the central bone of the spinal column entirely. Afterwards, he opens up the bone that joins together the two thighs, , taking out all fat that is within it lies over the fat of the kidneys, it being the "fat that is upon the flanks," or what is also called Tarba de-Aqlivusta. They surgically remove it up to the place where the tail begins in large domesticated animals, but in sheep they continue to scrape away the outer part of the fatty tail towards its inner side which knocks upon the thighs, with the fat of the kidneys and the flanks, all that which is high up at the top of the fatty tail, at the place where it excretes excrement, extending as far as the bones of the fatty tail. Now beneath it there is a marked difference in the thin membrane between the said suet and the suet in the fatty tail, as well as between the "threads" which draw nourishment from the fat of the kidneys and the flanks. Now they scrape away all the fat which is between the sinews , which in Arabic is al-falakh, along with the "threads that enter inside the perforations in the bones which join together the loins of the animal above, wherein ends the spinal cord. He then dismembers the thighs, each one individually, and opens up each one from its flesh on that side where the hide is attached, until the displaced tendon can be seen which is on the hollow of the thigh, removing it and digging up after it in all the flesh of the thighs. Now on the thigh which is called mukheh, from without and from within, and on the Calf |calf which is called sā‘ed, from without and from within, and on the flesh which is upon it, which grows from the bunch of converging sinews , called suqleh, with all of the fat of the tendon, in every place where it is to be found. Now there are found on the two sides of the thigh which is called mukheh and in its socket stems, as well as the fat of the displaced tendon, being virtually impossible to clean them very well. Therefore, let him remove them and cast them away. Now there are in the calf, underneath its flesh, three small tendons, they being of the displaced tendon. Therefore, let him open up the flesh and remove them. And as for the spleen, let him peel away the membrane which is upon it, and pull away the "threads" that are inside of it which are three, their prohibition being on account of suet, and one is required to dig-up after them. The inner ruminant stomach, the omasum and the reticulum,, require being cleaned of all suet that clings to them. The membrane which is upon the diaphragm , alongside the liver, is forbidden on account of suet, and that which is alongside the lung is customarily removed lest he who sees it becomes skeptical, although it is permitted. They remove the lower membrane which is upon the kidneys, it being forbidden on account of suet, . As for the "threads" that are forbidden on account of blood, they do not have it as a practice in these countries to remove them, seeing that they cut up the animal in several pieces. Now may God deliver us from errors, and instruct his servants in the way of truth. Amen, may it even be His will.
Original:
המקור
דיני ניקור שחיבר הרב הגדול כמהר"ר יהודה בן כמהר"ר שלמה צעדי זצוק"ל וזה לשונו
לפי שראיתי בדורינו הדור היתום הזה, כולנו מגששים כעורים בהכרת החלבים ומקומותיהם וניקורם, ואיזה מהם החמור ואיזה מהם הקל. וניקור גיד הנשה והקרומות והחוטים, שאסורים משום חלב. מלאני לבי לכתוב מה שידעתי מהם, אולי הרואים כְתבי ישיבוני ויורוני דרך האמת, ומה ששגיתי יבינו לי
כל הפוסקים שידעתי מסכימים לדעת אחת, ששלשה חלבים שחייבים עליהם כרת, והם שקריבים לגבוה. והם חלב שעל הקרב, וחלב שעל הכליות, וחלב שעל הכסלים. חלב שעל הקרב, הוא הפרוש כשמלה על הכרס הפנימי, ובכללו שעל המסוס ובית הכוסות. ושעל הכליות, כמשמעו, ומקומו ידוע. ושעל הכסלים, הוא שלמטה מן הכליות כלפי אחורי הבהמה, מחובר לחלב הכליות, והוא תרבא דאקליבוסתא. היכא דילפינן אטמתא מקום חיבור הירכיים, והוא החלב שבעיקרי היריכיים מבפנים, כ"כ הרמב"ם והרי"ף ובעל הלכות גדולות. ובכללו החלב שבצדו המתפשט על הכסלים משני צידי הבהמה
ופירוש אקליבוסתא, פירש רש"י עצם קטן מונח על עצם הנקרא הנק"א, ומחובר לחוליות האליה. והרי"ף פירש, אותו עצם המחבר העצמות. והכלבו כתב פירוש רש"י בשמו. וסמ"ג כ' לאוין קל"ח, תרבא דאקליבוסתא, פירש רש"י הקליבוסת שהוא עצם קטן ומונח על העצם הנקרא הנק"א, ומחובר לחוליות האליה מלמעלה, ועליו יש חלב תחת המותן, ומחלב שעל הכסלים הוא. וז"ל ר"א ממי"ץ, סמוך לזנב יש שומן האליה, ועליה יש חלב הקליבוסת, ואותו חלב ושומן האליה דבוקים זה בזה וכו'. ובשאלות דרב אחא ובעל ה"ג כתבו, חלב שעל הכסלים הוא חלב הקליבוסת, במקום שהיריכיים מתחברות. וכ"כ הרמב"ם ז"ל, חלב שבעיקרי היריכיים מבפנים. ובספר הזכרון פירש, תרבא דאקליבוסתא, מקום חיבור וכו'. ובפירוש הל' שחיטה בלשון ערבי, קליבוסת, אלפלך'
וסדר הניקור שקיבלנו, אחר שמפשיטין הבהמה, קורעין הַכרס החיצונה מבין היריכיים עד החזה, ומוציאים הכרס הפנימי, ומסירים שמלה הפרוסה עליו כולה. ונזהרים על החלב הדק המחובר במעי, שהוא סוף הדַּר הכּנָה הקרוב למוצא הרעי, שמצדו אחד מחובר חלב הקרב, ומצדו השני שומן הכנה. וזה החלב שמצדו, הוא חלב הדקין האסור לדעת הגאונים ז"ל. וכן נזהרים בצד הדבוק בקצת סיני דיבי ומנקרין הכל היטב. וכן נזהרים להסיר חלב שעל הקיבה מבחוץ, והוא חומצא, עד שלא ישאר ממנו שום דבר. ונוטלים חלב שבתוך הקיבה מבפנים המחובר לקיבה ממש. ושאינו פרוש כשמלה הוא המותר והוא הטהור, והוא הנקרא בר חומצא. והפרוס על המסוס כשמלה, אסור שהוא תותב קרום ונקלף, והוא מכלל חלב שעל הקרב. וגוררים מהמעי היוצא מהקיבה כמו אמה, וגם הוא חלב הדקין האסור לד' הרמב"ם והרי"ף, מפני שהוא שכן לחלב שעל הקרב. ואח"כ מוציאים כל בני מעיים והכרס והכבד, חוץ מחלוחלת, שעדיין צריך לנקותה מחלב שעליה. ואח"כ קולפין כל הקרום שעל הכסלים שאסור משום חלב. ומדקדקים עליו שלא ישאר ממנו כלום. ותחלתו מהמקום הלבן שבאמצע הטרפש עד היריכיים לרוחב כל הכסלים עד השדרה. ומסירים אותו עם החלב שעליו שבסוף היריכיים, ועל הבשר שתחת המתניים הנקרא בלע"ז לונבי"ל, ובערבי מֻתמאזק"ה. וזה החלב, הוא מכלל חלב הכסלים. ואח"כ מושכים חמשה חוטים שבכסלים, שהם ג' מהימין ושנים מהשמאל. השלשה שמימין, מתפצלים לשנים שנים, והשנים שבשמאל, כל אחד מהם מתפצל לשלשה שלשה, וראשו האחד מחובר לשדרה, והם נקראים חוטי העוקץ וחוטי הדפנות וחוטי הכסלים ואיסורן משום חלב. ואם שולפן כשהם חמין, נשלפין כולם. ואם נתקררו, אינם נשלפים וצריך לחטט אחריהם. ואח"כ קורעים בסכין קרום דק שאצל השדרה ממש משני צדדיה, מתחת המתנים עד הצלעות. והוא המקום שייראה למראית העין כעין לבן לאור החמה או לאור הנר מאחורי הבהמה, ויראה מבפנים ועליו אין בשר. ואחר שקורע הקרום, נוטלים החלב שתחתיו עד השומן שתחת אותו חלב, והוא המפסיק בין עור הבהמה ובין זה החלב, והוא מותר. ונוטל זה החלב השדרה, ארכו מתחת המתנים עד הצלעות. ורחבו עד שיתכסה בבשר, ומשנתכסה בבשר . גוררים החלב שעל השדרה מבפנים אצל בשר המתנים הנקרא מתמאזק"ה, ומנקרין המתמאזק"ה מכל חלב שעליה מבחוץ. ועוקרין חלב הכליות ממקום חיבורו בשדרה מעל הטרפש לצד מתני הבהמה, ומנקרין תחתיו מכל חלב, או מסירין עצם השדרה האמצעי כולו. ואח"כ פותח העצם המחבר שני היריכיים ומוציא כל החלב שבתוכו על חלב הכליות, והוא חלב שעל הכסלים, והוא תרבא דאקליבוסתא. ומנקרין אותו עד תחלת הזנב בבהמה גסה, ובכבשים מוסיפין לגרור פני האליה כלפי פנים הנוקש על היריכות, עם חלב הכליות והכסלים כל הגבוה בראש האליה מקום מוצא הרעי, עד עצמות האליה. ולמטה ממנו יש הבדל בקרום דק בין זה החלב ובין חלב האליה, ובין החוטין היונקים מחלב הכליות והכסלים. וגוררין כל החלב שבין הפקוקלות, שהוא בערבי אלפלך', עם החוטים הנכנסים בנקבי העצמות המחברות מתני הבהמה מלמעלה שבהם כּוֹלֶה חוט השדרה, ומפריד היריכיים כל אחד לבדו. ופותח כל אחד מהבשר של צד העור, עד שייראה גיד הנשה שעל כף הירך, ונוטלו ומחטט אחריו בכל בשר היריכיים. ובירך הנקרא מוכ'ה מבחוץ ומבפנים. ובשוק הנקרא סאעד מבחוץ ומבפנים, ובבשר שעליו הגדל מִצּוּמּת הגידים הנקרא סוקלה, עם כל שומן הגיד בכל מקום שימצא. ויש משני צדי הירך הנקרא מוכ'ה ובכף שלה, קנוקנות ושומן גיד הנשה שאי אפשר לנקותם היטב. לכך יתירם וישליכם. ויש בשוק תחת בשרו ג' גידים קטנים, והם מגיד הנשה, לכך יפתח הבשר ויסירם. והטחול יקלוף כל הקרום שעליו וימשוך החוטים שבתוכו שהם ג' ואיסורם משום חלב. אם נמשכו, הרי טוב. ואם לאו, צריך לחטט אחריהם. והכרס והמסוס ובית הכוסות צריך לנקותם מכל החלב הדבוק בהם. והקרום שעל הטרפש מצד הכבד, אסור משום חלב. ומה שמצד הריאה, נהגו להסירו שמא יסתפק הרואה. אבל הוא מותר. ומסירים הקרום התחתון שעל הכליות והוא אסור משום חלב. והחוטים שאסורים משום דם, לא נהגו באלו הארצות לנטלם, מפני שמחתכין את הבהמה לכמה חתיכות.
וה' יצילנו משגיאות ויורה עבדיו דרך האמת אכי"ר
זה שנמצא כתוב בכתיבת יד הקדש הרב הנעלה רב מתיבתא כמוהר"ר יהודה צעדי זצוק"ל. תם
----
Notes: